ללא ספק ארוע ההסברה הכי אינטנסיבי עד כה
בשני באוקטובר בדיוק לפני שנה, בתום יום ארוך ואינטנסיבי של סמינר זכויות בעלי חיים וטבעונות לציון יום ההזדהות עם בעלי חיים במשקים, חוויתי את ארוע ההסברה ללא ספק הכי אינטנסיבי עד כה, ובפער!
סיימנו אחרי חצות וגם זה רק משום שאחרת לא היה לי איך לחזור הביתה.
אסף ואני היינו כל כך עסוקים בשיחות שהספקנו לצלם רק תמונה אחת, אבל היא בהחלט משקפת. לאורך רוב הערב היו שיחות עם מספר רב של משתתפים במקביל. א.נשים שלא מכירים זה את זו, פשוט נאספו סביבנו וניהלנו דיון ארוך ומעמיק על רבייה, ועל סבל בעולם וכיצד להתמודד איתו, ברחוב. היו לא מעט אנשים שנשארו בדוכן מעל שעה, ולפחות שלושה שאני זוכר שנשארו מעל שעתיים!
נורא חבל לי שמאחר ושנינו היינו כל כך עסוקים בשיחות ללא הפסקה, לא הצלחנו לצלם משהו מכל הדבר הזה בוידאו.
רגע השיא מבחינתי היה שבשלב מסויים מישהי אמרה לי משהו כמו בסדר הכל טוב ויפה אבל את מי תשכנע עם המסר הזה? ואז בחור שעמד במעגל הזה, ועד השלב הזה לא אמר או שאל כלום אלא פשוט הקשיב, אמר לה: “אותי!” כולם בשקט. ואז הוא המשיך ואמר “הוא שכנע אותי כרגע”. אחרים התעקשו שלא יכול להיות שעכשיו בכמה דקות הוא השתכנע בדבר כזה. הבחור השיב משהו כמו שאמנם זה היה לו במודעות והוא חשב על הנושא בעבר, אבל לא בצורה מספיק מאורגנת ומסודרת מחשבתית ועכשיו הדיון הזה עשה לו סדר והוא השתכנע. הוא גם הוא הוסיף שהוא לא יכול לדעת מה הוא יחשוב על זה עוד חמש שנים. אבל כרגע זה נשמע לו כמו הדבר הכי הגיוני בעולם!
והבחור לא רק אמר אלא גם עשה. בגלל שהתאספו באזורינו הרבה א.נשים, בשלב מסויים הוא פשוט התחיל לדבר עם א.נשים אחרים שהיו בשולי המעגל המרכזי וגם עזר בתוך המעגל. עד היום אני בועט בעצמי על זה שאין לי שום דבר מהערב המשוגע הזה בוידאו. מצד שני אם דבר כזה היה בוידאו זה היה נראה מבוים.
במהלך פסטיבל האוכל של תל-אביב, לקראת סוף הערב, גם נוצרים מעגלים גדולים סביבנו ומתנהלת שיחה רבת משתתפים. אבל זה אחרת. במהלך פסטיבל האוכל זה יותר נובע מכך שא.נשים רבים מקובצים במקום אחד, ושהם פוגשים מסר לא שגרתי, ורובם מגיעים ממקום מתנגד שאני מנסה לנטרל. לעומת זאת, מה שקרה בארוע ההסברה המדובר, זה מפגש ספונטני, בערב רגיל ללא ארוע מיוחג שהתקיים באזור, ובכל זאת לא מעט א.נשים החליטו להקדיש מזמנם ומרצם לשוחח על סבל בעולם ומה אפשר לעשות לגבי זה. זה היה לא פחות ממרגש. מקווה מאד שאוכל לספר על ימים נוספים כאלו בעתיד.