החיים שלי טובים, למה שהחיים של הילדים שלי לא יהיו?

(מתוך תירוצים פרו-נטליסטים נפוצים).

כי הם יהיו אנשים אחרים. אי אפשר להשליך מהחיים שלך לחיים של אנשים אחרים גם אם האנשים האחרים האלו הם הילדים שלך. הכל בחיים שלהם יהיה שונה מהחיים שלך, מהמטען הגנטי, הסביבה הרחמית, החוויות הראשוניות המעצבות, החוויות בהמשך החיים, החינוך, הסביבה, החברה, הכל יהיה שונה. החיים של אנשים אחרים לא בהכרח יהיו דומים לשלך רק מפני שהם יהיו במחיצתך. האם החיים שלכם ושל בני משפחתיכם כל כך דומים? האם החיים שלכם כל כך דומים לחיים של ההורים שלכם?

רוב האנשים נוטים לחשוב שדברים רעים קורים רק לאחרים ואף פעם לא יקרו להם, בטח לא כשהחיים שלהם בסך הכל טובים בעיניהם. אבל דברים נוראיים בהכרח קורים למישהו, ואין שום סיבה שהמישהו הזה לא יהיה ילדיכם. סביר להניח שרבים מבין האנשים שקרו להם דברים נוראיים בחיים הם ילדים של אנשים שחשבו שהחיים שלהם טובים ואין סיבה שהחיים של הילדים שלהם לא יהיו טובים גם כן. עד שהם הבינו שיש סיבה והיא שדברים נוראיים קורים לאנשים. ובמקרים רבים מבלי שאותם אנשים יעשו משהו על מנת לזמן את אותם דברים נוראיים ולעיתים מבלי שהם יוכלו לצפות אותם מראש.

ואם אושרם של אנשים אחרים חשוב לכם, למה לייצר אנשים חדשים יש מאין, אנשים שיגזלו עוד משאבים על חשבון אחרים, שלא נתנו הסכמה ליצירתם, ויהיו מצויים בסיכון מתמיד במשך כל חייהם לפגיעות קשות, במקום להקדיש את כל המשאבים כולל כל הזמן האנרגיה והכסף שתכננתם להשקיע בגידול הילדים שלכם, באנשים או יצורים ממינים אחרים שכבר קיימים כי אחרים יצרו אותם, וזקוקים לסיוע? אתם יכולים לעשות אחרים מאושרים ובלי כל הפגיעות והבעיות הקשות שנלוות ליצירה של אנשים חדשים. זה רווח כפול. גם לא יצרתם בעיה חדשה וגם עזרתם להרבה אחרים שכבר כאן ויש להם בעיות. איך זה לא יותר הגיוני?