בתירוץ הזה יכלו ויכולים אנשים רבים שלקחו ולוקחים חלק בפעולות פסולות מוסרית, להשתמש כצידוק. מצרכנית אחת שלא יכולה לעצור את כל הבזבוז והפסולת, עבור בנהגת אחת ברכב פרטי שלא יכולה לעצור את כל הזהום, דרך חייל אחד שלא יכול להפסיק את כל המלחמות, אל צרכן זנות אחד שלא יעצור את כל הניצול בכל תעשיית המין, וכמובן, ככל הנראה השימוש הכי פופלרי בתירוץ הזה, אוכלת בשר אחת שלא יכולה להפסיק את כל הניצול הממוסד של חיות לא אנושיות.
הרעיון הוא לא להשוות בין העוול המוסרי עצמו שגלום ברבייה לעוול המוסרי עצמו הגלום בדוגמאות האחרות, אלא להשוות את העוול הגלום בהתרצה שלהן. ולפחות ברמה העקרונית, התירוץ הזה לא מנקה אף אחד הנוטל חלק בפעילות בלתי מוסרית.
ההיסטוריה מלאה במעשים בלתי מוסריים שטופחו בין השאר בידי אנשים שלא גילו התנגדות לעוול בו נטלו חלק בטענה שמה כבר התנגדותם האישית תשנה, הרי כל השאר עושים את זה.
‘כולם עושים את זה’ איננה, מעולם לא היתה, ולעולם לא תהיה, הצדקה מוסרית. החלטות ופעולות הן מוסריות או לא, בלי קשר לכמה הן פופולריות או נורמטיביות.
מעבר לכך שצרת רבים איננה הנחה מוסרית לשוטים, ודאי שזה כן משפיע, במיוחד במקרה של רבייה מכיוון שהחלטה לא להתרבות בהכרח מונעת מלפחות אדם אחד להפגע ולפגוע באחרים. כלומר גם אדם אחד בלבד שלא יצור אדם אחד אחר בלבד, מונע פגיעה באדם שלא יווצר ובכל מי שהאדם הזה היה פוגע בו לו היה נוצר.
לא ליצור מישהו זה פחות אדם אחד שהוא קורבן של כל המפגעים שיש לעולם הזה להציע ופחות אדם אחד שהוא מקרבן של כל המפגעים שיש לאנושות להציע לאחרים, בני אדם ובני מינים אחרים.
לכל החלטה יש השפעה. אף אחד לא חי בואקום. הבחירה לא להתרבות מחלחלת חברתית וגורמת לאנשים נוספים לחשוב על העניין. דוקא בגלל שרבייה כל כך מקובלת ומעודדת חברתית, התנגדות מעוררת שיח וחשיבה מחוץ לנורמות המקובלות. התנגדות גם עשויה לעודד אנשים עליהם מופעל לחץ חברתי להתרבות למרות שזה לא תואם את רצונם, ועצם נוכחותה של אפשרות בחירה אחרת תעודד ותחזק אותם לעשות את הדבר הנכון מוסרית. הלחץ להתרבות הוא גדול והוא פועל גם במישור הפוזיטיבי (נו תעשו ילדים כבר!) וגם במישור הנגטיבי (למה אתם לא עושים ילדים? מה לא בסדר אצלכם?). להתנגדות, גם אם פסיבית יחסית, כלומר בעיקר בצורה של אי שיתוף פעולה עם הנורמות הפרו-נטליסטיות, יש חשיבות רבה, בעיקר עבור אנשים שמרגישים שהם נדחפים לעשות משהו שהם לא באמת רוצים. נקודה זו חשובה במיוחד עבור נשים, שלצערינו חוות את הלחץ הזה באופן שהוא לאין שיעור גדול יותר.
אל תבינו לא נכון, זה לא צריך להיות השיקול המרכזי שלכם לא להתרבות, אבל זה בהחלט צריך להיות השיקול שלכם אם אתם תוהים מה כבר יכולה להיות ההשפעה של ההחלטה הפרטית שלי לא להתרבות. יש לכך השפעה רבה מאד.
ראשית, לקבל החלטה מוסרית זה תמיד נכון. זה ממש בהגדרה.
שנית, ההחלטה הזו מונעת יצירה של אדם פגיע בעצמו ופוגעני כלפי אחרים וזה בודאי משפיע. אם אדם פגיע ופוגעני לא יווצר, הוא לא ייפגע ולא יפגע באחרים. אם כן יווצר, הוא בהכרח ייפגע ובהכרח יפגע באחרים. לכן להחלטה הזו יש השפעה חד משמעית.
ולבסוף, להחלטה הזו יש השפעה על אחרים בדמות הפחתת הלחץ החברתי להתרבות. יש מתלבטים רבים בחוץ שזקוקים לדחיפה. החלטה לא להתרבות, גם בלי לעשות להחלטה הזו המון יחסי ציבור, היא דחיפה בכיוון הנכון.