הטענה הזו היא קודם כל מאד נרקיסיסטית. הטוענים אותה צריכים לחשוב שהגנים שלהם כל כך מוצלחים שהם שווים את כל הפגיעות הוודאיות והפוטנציאליות, את הסיכון לחיים ממש גרועים, את כפיית עובדת הקיום, את אי ההסכמה מראש של הנוצרים לשאת את הגנים של הוריהם, את כל הפחדים, כל התסכולים, כל החרדות, כל האכזבות, כל האובדנים, המוות בסוף החיים, והפחד ממנו רוב החיים. צריך להיות חתיכת נרקיסיסט כדי לחשוב שלמרות כל זאת ועוד, גנים משובחים כמו שלי צריכים להיות מפוזרים הלאה.
זו גם טענה מאד אנוכית מכיוון שאין מישהי שמסתובבת בעולם ומשתוקקת לשאת את הגנים הספציפים שלכם, או כל גנים למעשה, לפני שהיא נוצרת. לאף אחד אין רצון להיווצר לפני שהוא נוצר, מהסיבה הפשוטה שאין אף אחד שיוכל לרצות משהו כלשהו לפני שמישהו כלשהו נוצר. הרצון שמישהי אחרת תשא את הגנים שלכם הוא שלכם היוצרים בלבד ולכן נעשה מטעמים אנוכיים, אגונצטריים ונרקיסיסטים.
יש גם משהו מחפצן בטענה הזו מאחר וזו התייחסות לאדם שיהיה שלם ייחודי ועצמאי לחלוטין מהוריו, כאל כלי קיבול לגנים שלהם.
וכמובן שגם אם הגנים שלכם אכן מופלאים, שום דבר לא מבטיח שהמפגש שלהם בדיוק בנקודת הזמן שיווצר הילד שלכם לא ייצור בעיות או שדוקא הגנים הפחות טובים שלכם יבואו לידי ביטוי. חוץ מזה שלגנים אמנם השפעה עצומה אבל הם לא הגורם היחיד שמשפיע על יצירת אדם ועל כל חייו. למעשה הכל משפיע, מהסביבה הרחמית, חוויות וגירויים של העובר עוד בזמן ההיריון, בודאי שחוויות וגירויים ראשוניים מחוץ לרחם, תזונת האם בזמן ההיריון, תזונת האדם עצמו אחרי הלידה, הסביבה הפיזית בה אדם גדל, החברה אליה היא נולדת, המדינה בה נולד, המורשת התרבותית אליה היא משתייכת, הסביבה האנושית בה אדם גדל לרבות משפחה מורחבת, משפחה גרעינית, חברים, מכרים, מחנכים, וכמובן ההורים. כך שאפילו לו היה דבר כזה גנים משובחים, ואפילו לו היה אפשר להבטיח שרק הגנים המשובחים של שני הצדדים היו עוברים לאדם שנוצר, יש עוד שלל גורמים להם השפעה מכרעת על עיצוב האדם, ועל כולם בלי יוצא מן הכלל לא ניתן לשלוט לחלוטין או לצפות את התוצאות של ההשפעה של כל אחד מגורמים אלו על האדם שנוצר. גם אם היה דבר כזה גנים משובחים, וגם אם הגנים שלכם אכן משובחים, אין שום ערובה לכך שהחיים של הילדים שלכם יהיו משובחים.