קודם כל חשוב לציין שאף אחד לא באמת בוחר להתרבות כי הוא רוצה להציל את המין האנושי מהכחדה. התפקיד של התירוץ הזה הוא ללא ספק להסיח את הדיון מליבתו. ובליבתו עומדת השאלה היא האם זה מוסרי ליצור אנשים, לא האם זה מוסרי לאפשר למין האנושי להכחד.
אבל גם לו זו אכן היתה השאלה, היא צריכה קודם כל להענות בשאלת נגד, שאולי תתפס כמתריסה, אולם היא רצינית לחלוטין וחשובה, והיא מה רע בהכחדות של המין האנושי? או אולי מוטב בנוסח שישמע פחות פרובוקטיבי, למה זה חשוב שהמין האנושי יוסיף להתקיים?
אולי חשוב להבהיר שמאחורי שאלת הנגד הזו איננה עומדת התהיה מה רע בזה שאנשים יתחילו למות, ברור שזו סתם תהיה הטרלה שלא מקדמת את הדיון. בבסיס שאלת הנגד לא עומדת התהיה מה רע בזה שאנשים ימותו אלא מה רע בזה שלא יהיה יותר מין אנושי. כלומר מה רע בזה שהמין האנושי כולו ייכחד, לצורך העניין בבת אחת על ידי גורם טבעי כלשהו, למשל התנגשות עם מטאור ענק? האם זו תהיה טרגדיה? אם כן למי, שהרי לו יוותר אפילו אדם אחד שיבכה את ה”טרגדיה” הזו? מי הקורבן של הכחדות של מין אם לא נותר אף אחד שנפגע מכך? אם כל בני האדם ימותו בבת אחת בשנתם כך שאף אחת מהן לעולם אפילו לא תדע שזה קרה, איך זה פוגע במישהו? אם לא תשאר אף אחת שתחווה את “האובדן” של המין האנושי, איך זה בכלל אובדן? ואם כן של מי?
המין האנושי לא חשוב בפני עצמו. לעובדת קיומו אין חשיבות בפני עצמה. הוא חשוב רק כי וכל עוד הוא חשוב למי שקיים. אבל אם יחדל להתקיים לא תהיה לזה חשיבות בפני עצמה, כי לא יהיה מי שעבורו זה חשוב שיוסיף להתקיים. יש כאן בעצם סוג של טיעון מעגלי, חשיבות המין האנושי טמונה ותלויה בקיומו של המין, וקיומו של המין בעיני אלו שחושבים שהוא חשוב טמון ותלוי בקיומו. אבל אין שום גורם חיצוני שמתקף את החשיבות הזו. היא מתקפת את עצמה. חשוב שהמין האנושי ימשיך להתקיים אך ורק כי הוא כבר קיים. אבל אין חשיבות בפני עצמה לעצם קיומו. אם לא היה קיים, או יחדול מלהתקיים, עם הכחדתו תתפוגג גם חשיבות המשך קיומו. אין מישהו שחשוב לו שהמין האנושי ימשיך להתקיים מלבד בני המין האנושי שקיימים כרגע, וגם הם מוטים לחשוב כך בגלל בלבול מושגי. הם בנויים ביולוגית לחשוב שחשוב שהם ימשיכו להתקיים, והם בנויים ביולוגית לחשוב שחשוב שהם ימשיכו את המין, אבל אין צידוק חיצוני רציונלי לאנרציה הזו. זו מערכת שההיגיון שלה הוא פנימי בלבד. זה מנגנון שמחולל את עצמו ללא שום מטרה או הצדקה חיצונית לו. הוא קיים כי הוא קיים, לא כי הוא צריך להיות קיים או כי חשוב שיהיה קיים. יש מין אנושי כי בני אדם מחליטים לייצר עוד אנשים, לא כי צריך שיהיו עוד אנשים.
אם לא יהיו עוד אנשים, לא יהיו אנשים שיפגעו מכך שאין עוד אנשים.
עוד נקודה שככל הנראה חשוב להבהיר היא שאנחנו לא מיזנטרופים, איננו שונאות בני אדם באופן עקרוני.
העניין כאן הוא שאנחנו לא חושבות שיש חשיבות מיוחדת להמשך קיומו של המין האנושי. כמו כל מין אחר, או כל דבר אחר, המין האנושי פשוט קיים. אין לקיומו סיבה או תכלית או משמעות מיוחדת. מין מסויים של קופים הפך עם הזמן ועם הארועים להיות הסוג המסויים של המין הביולוגי שהוא האדם. זה קרה בגלל נסיבות מסויימות, לא בגלל סיבות מסויימות. אין לעובדת קיומו של המין האנושי שום חשיבות קוסמית ולכן זה לא חשוב שהוא יוסיף להתקיים. ומאחר וזה לא חשוב שהוא יתקיים, פעולה בלתי מוסרית כמו יצירת אנשים חדשים לא יכולה להיות מוצדקת בשם שמירה על מין שאין שום חשיבות בפני עצמה שהוא יוסיף להתקיים. דרושה הצדקה חזקה במיוחד על מנת לאשר מוסרית פעולות בלתי מוסריות, המשך קיומו של מין חסר חשיבות בפני עצמו, איננה הצדקה כלל.
בעקרון, גם לא אמורה להיות לעובדת קיומו של המין האנושי שום חשיבות אקולוגית בפני עצמה. לו המין הזה היה מתנהג כמו כל פרימאט אחר, חשיבותו האקולוגית היתה זניחה לחלוטין. המין האנושי לא ניזון ממינים אחרים באופן ספציפי ולא מזין מינים אחרים באופן ספציפי. אין לו חשיבות אקולוגית משמעותית כלל.
אך כמובן שבפועל זה בדיוק להיפך. למין האנושי יש השפעה אקולוגית סופר דרמטית. אולם, זו תוצאה של התנהלותו השולטנית, הדכאנית והמזהמת, לא תוצאה של עצם קיומו של מין כמו הומו-ספיינס. החשיבות של קיומו היא מוסרית וזאת בגלל ההשפעה הכל כך דרמטית שיש לו על העולם כולו. קודם כל והכי חשוב על יצורים חשים אחרים, אבל גם על תנאי המחייה על הפלנטה בה הוא חי כרגע, מכיוון שלשינויים האקלימיים, הגיאולוגיים, והכימיים הדרמטיים להם המין האנושי גורם יש השפעה מכרעת על יצורים חשים רבים אחרים. קרוב לודאי שבהיקף של טריליארדי טריליארדים. אם המספר הזה נשמע לכן מנופח, קחו בחשבון את כמות החרקים שחיים בכל רגע נתון, וכמה מהם מושפעים משינויי אקלים. עכשיו קחו בחשבון גם מינים ביולוגיים אחרים כמו זוחלים, ציפורים ויונקים, ואת שאר ההשפעות של המין האנושי מלבד שינויי אקלים, ואת משך ההשפעה של המין האנושי מהבחינות האלו ואחרות, במיוחד אם זה לא ייכחד, וייתכן מאד שלמעשה טריליארדי טריליארדים זו אם כבר הערכת חסר. ההשפעה של המין הזה, היא לא רק לחלוטין חסרת תקדים, היא גם חסרת כל פרופורציה להשפעה של כל המינים אי פעם גם יחד. אם יש משהו שבאמת מבדיל בני אדם ממינים אחרים זו כמה השפעתו ההרסנית גדולה מאשר כל דבר אחר שאי פעם התרחש או התקיים על הפלנטה הזו.
לכן, בניגוד לרושם שאולי עולה מהדברים שלנו עד כה, עובדת קיומו של המין האנושי איננה נושא ניטרלי. מבחינה מוסרית הכחדת המין האנושי היא דבר חיובי מאד. היקפי הסבל, הדיכוי וההשפעה השלילית של המין האנושי על כל שאר תושבי הפלנטה הזו, מי שחיו ואינם עוד, אלו שחיים עכשיו, וכמובן כל מי שאי פעם יחיה, הם בלתי נתפסים. ולכן האפקט של הכחדת המין האנושי יהיה בלתי נתפס מבחינה מוסרית.
כפי שהדגשנו במקומות אחרים באתר זה, רבייה היא פסולה מוסרית בפני עצמה, בלי קשר לכמות האנשים בעולם, או להאם המין האנושי מצוי או יימצא בסכנת הכחדה לו כולם יאמצו את ההתנגדות המוסרית לרבייה. אימוץ ההתנגדות לרבייה בידי כל המין האנושי, כמובן יוביל בפועל להכחדת המין האנושי, אבל זו איננה מטרה שלנו בפני עצמה, אלא פועל יוצא של אנטי-נטליזם.
מצד שני, לאור הזוועות להן אחראי המין האנושי פחות או יותר מיומו הראשון ועד ימינו אנו, העובדה שאם לא נתרבה המין ייכחד, זו איננה סיבה להתנגד לאנטי-נטליזם, אלא אם כבר עוד תמריץ לתמיכה בתפיסה זו.
והערה אחרונה בעניין זה. מאחר ומתישהו המין האנושי ייכחד, ואגב ייתכן שלא עוד הרבה זמן נוכח שינויי האקלים, דוקא הכחדה כתוצאה מהחלטה מושכלת להפסיק להתרבות היא ככל הנראה הצורה הכי פחות גרועה שזה יקרה. כל אופציה אחרת כמו התחממות גלובלית, מלחמת עולם גרעינית, מגיפה קטלנית, מטאור עצום או כל גורם אחר, סביר להניח שיהיה איום בהרבה מהחלטה מושכלת וכוללת שגם תאפשר תכנון וסיוע לכל מי שיזדקק לאחד לקראת הסוף של כל המין. כאמור, אנחנו לא חושבות שהכחדה של מין בכלל, ושל המין האנושי בפרט, זה דבר רע, אבל גם בקרב אלו שחושבות שזה כן, מאחר וזה ממילא מתישהו יגיע, ומאחר ובדרך לשם, טריליארדי טריליארדים ייפגעו, לא הרבה יותר הגיוני, וחשוב מכך, הרבה פחות אכזרי, לפעול לכיוון של יציאה מתוכננת?