
קודם כל מתנה למי? הרי אי אפשר להעניק משהו למי שלא קיים. זה לא שהיה מישהו שמאד רצה להתקיים וההורים שלו החליטו להעניק לו קיום, אלא לא היה אף אחד לפני שאנשים החליטו שיהיה מישהו, מישהו שלא רצה, ביקש או היה מתאכזב לולא קיבל את “מתנת” הקיום. כך שאם כבר זו מתנה להורים, או להורים של ההורים שלחצו על נכדים, או לחברה הצרכנית שקיבלה עוד צרכן, או למדינה כי יש עוד משלמת מיסים, או לצבא כי יש עוד חייל וכ”ו. אבל זו בטח לא מתנה עבור מי שלא היתה קיימת לפני שקיבלה אותה. בלי קשר לטיב החיים של מישהי, לפני שמישהי קיימת היא לא רצתה בהם ולכן הנוצרת היא האחרונה שקיבלה מתנה.
מאחר וזה לא הכרחי, לא רצוי, ולא באינטרס של אף אחד להתקיים, ומאחר ויצירת אדם לא מעבירה מישהו למצב עדיף עבורו שהרי לפני שמישהו התקיים הוא לא היה בשום מצב, אין שום היגיון בלהתייחס ליצירת אדם כאל הטבה כלשהי. רבייה איננה מתנה אלא היא יצירה בלתי הכרחית של אדם בלתי הכרחי ופגיע שבהכרח יחווה פגיעות בלתי הכרחיות.
מעבר לכך, מתנות הן משהו שמקבלים בחינם, לא משהו שצריך לעבוד בשבילו, ועוד כמעט למשך כל החיים.
משהו איננו בגדר מתנה אם אינני יכולה לבחור שלא להשתמש בה. ובמקרה של החיים לשמור במגירה או להעביר למישהי אחרת זו לא אופציה. כל אחד מוכרח להשתמש בחיים שלו בצורה כזו או אחרת. אין פתק החלפה. גם הפסקת חיים, גם בגיל מאד צעיר, מחייבת שימוש ב”מתנה” הזו. מה שכמובן הופך אותה ללכל הפחות לא מתנה. כך שגם אם תתעקשו שהחיים הם דבר טוב, הם בטח לא מתנה והם לא מוענקים לאף אחת. אנשים נוצרים, אם חייהם טובים יחסית אז הכפייה שנעשתה להם פחות גרועה מאשר מקרים של חיים גרועים, אבל זה לא הופך את הכפייה הזו רטרואקטיבית למתנה או למשהו שמעניקים.
מתנה מקבלים בחינם ואפשר לבחור להנות או להתעלם ממנה, אבל לא סביר שמתנות יפגעו במי שמקבל אותן. החיים לעומת זאת הם לא משהו שמקבלים בחינם, צריך לעבוד וקשה בשבילו ללא הפסקה, אי אפשר להתעלם מהחיים, והם בהחלט יכולים לפגוע במי שמקבל אותם. כדי להנות ממתנה בדרך כלל צריך פשוט להשתמש בה. כדי להנות מהחיים צריך לעבוד קשה. ובניגוד למתנות, אם מתעלמים מהחיים מהר מאד סובלים מרעב, צמא, כאבים, חום, קור, שעמום, תסכול, בדידות, וכ”ו. אין אפשרות לאפסן את החיים איפשהו ולהתעלם מהם. לכן גם אם תתעקשו שהחיים הם טובים, מתנה הם בטח לא.
מתנה היא לא משהו שכופים. מתנות אפשר להחזיר או לוותר עליהן. ומתנות בדרך כלל לא מסתיימות במוות.