קודם כל, אנטי-נטליזם זו התנגדות מוסרית לרבייה, לא פחד להתבגר, להתחייב, או פחד לקחת אחראיות, ואפילו לא בהכרח אי-רצון בילדים. בהחלט ייתכנו אנטי-נטליסטים שיש בהם רצון מסויים בילדים משלהם אבל מתוקף התנגדותם המוסרית לכך, החליטו לא לייצר כאלו. אין שום קשר בין רצוננו או אי רצוננו האישי בילדים לבין השקפתינו המוסרית. אי רצון בילדים נקרא אל-הורות, או childfree לא אנטי-נטליזם.
שנית, הרבה פעמים זה בדיוק הפוך. כלומר אלו אנשים שרוצים ילדים ובזים למי שלא רוצים ילדים שהם פחדנים. הם פוחדים מלקחת אחריות על החיים שלהם עצמם. הם פוחדים מלפגוש את עצמם, מלהתמודד עם עצמם ועם החיים אז הם מעבירים את השרביט למישהו אחר. הם יוצרים אדם אחר וחיים דרכו. אין להם כלום בחיים אז הם יוצרים מישהי והופכים אותה להיות מרכז עולמם. כי בפני עצמו העולם שלהם ריק. והם מפחדים מזה. אין להם בשביל מה לחיות והם פחדנים מידי בכדי לחפש סיבה. במקום זה הם עושים מיקור חוץ. ההורות מסדרת ומארגנת להם את החיים. בלעדיה הם היו אבודים לחלוטין בעולם בו אין להם משמעות בפני עצמם. ההורות נותנת להם סיבה לחיות כי הם לא מצליחים למצוא אחת בעצמם. או שהם כלל לא חיפשו אחרי אחת מתוך עצלנות, או פחדנות.
אנשים שמתרבים פוחדים שבלי ילדים מערכות היחסים שלהם יתפרקו.
אנשים שמתרבים פוחדים שלא יהיה מי שידאג להם כשהם יהיו זקנים.
אנשים שמתרבים פוחדים מבדידות.
אנשים שמתרבים פוחדים להרגיש חסרי משמעות.
אנשים שמתרבים פוחדים להרגיש סתמיים וחסרי חשיבות.
אנשים שמתרבים פוחדים שאחרת לא יהיה להם בשביל מה לחיות.
עוד דבר שאנשים שמתרבים מפחדים ממנו הוא להיות ולהרגיש שונים. מאחר וברירת המחדל, בטח במדינה כל כך פרו-נטליסטית כמו ישראל, היא להתרבות, יש מחיר חברתי לשלם עבור מי שנמנע מרבייה. אחד מהם הוא סטיגמה שמלווה אנשים שבוחרים לא להתרבות, למשל שהם פוחדים להתבגר, פוחדים ממחוייבות, פוחדים מאחראיות…
התפיסה הבסיסית היא שאם מישהו בחר לא להתרבות משהו לא בסדר איתו. או שיש בעיה פיזית או שיש בעיה פסיכולוגית כלשהי. זו ברירת המחדל, ואנשים מסויימים פוחדים מדימוי כזה. אחרים פוחדים כאמור פשוט מלהיות שונים או מלהתפס כמוזרים. לכן דוקא אנשים שמתנגדים לסטטוס קוו ומוכנים לשלם את המחיר החברתי המסויים המלווה בכך, הם לא פחדנים אלא אם כבר להיפך.
אנשים שטוענים שאנשים שלא מתרבים הם פחדנים, מפחדים משינויים. הם מפחדים מערעור הסטטוס קוו. הם מפחדים שמשהו בסדר הטבעי של העולם שלהם יתערער. הם מפחדים שהם יצטרכו לחשוב.