לא, בעיות הכרחיות מנסים לפתור, מבעיות לא הכרחיות בהחלט צריך להמנע.
אף אחד לא צריך להיות קיים ואף אחד לא צריך ליצור מישהו. זה לא הכרחי ליצור אנשים חדשים. לכן זו לא בעיה הכרחית שמישהו קיים ויש לו בעיות, אלא יש למישהו הזה בעיות כי מישהו הכריח אותו להיות קיים. אלמלא מישהו יצר את המישהו הזה שעכשיו יש לו בעיות, לא היו למישהו הזה בעיות. הבעיות נוצרו עם יצירתו של מישהו, והן, כמו קיומו של בעל הבעיות עצמו, לא הכרחיות.
בעיות של אנשים קיימים בהחלט צריך לנסות לפתור אם אין אפשרות למנוע אותן. אבל למה ליצור בעיות לא הכרחיות ואז לנסות לפתור אותן?
חוץ מזה, רבייה היא יצירת בעיות למישהו אחר. מי נתן לכם רשות ליצור בעיות לאחרים?
בעיות של אחרים בהחלט צריך למנוע כל עוד הם לא הסכימו להתמודד איתם או ביקשו שמצב מסויים יתקיים חרף בעיותיו הנלוות. אף אחת לא ביקשה להיווצר. אף אחת לא רצתה להתקיים לפני שהתחילה להתקיים בהחלטתם של אחרים. לאף אחת לא היו בעיות לפני שמישהו הכריח אותה שיהיו לה כאלו.
ויש בעיות שלא ניתן לפתור. גם אם תתעקשו שיש עוולות חברתיות שכן ניתנות לתיקון (וזה לגמרי ניתן לויכוח), גם אם זה נכון, בכל זאת יוותרו בעיות מובנות בחיים שלא ניתן לפתור. וצריך לפתור את כל הבעיות לפני שמתרבים אחרת זורקים אנשים אחרים לעולם מלא בעיות, בלי שום הצדקה ובלי הסכמה. לכן צריך להפסיק את כל המלחמות, כל האלימות, כל הניצול, כל הדיכוי, כל הטרור, כל הניצול המיני, כל המחלות, כל התאונות, כל האפליות, כל הביריונות, כל הכפייה, כל השנאה, כל הקנאה, כל התסכולים, כל השעמום, כל הבדידות, כל האובדנים וכל המוות. וכמובן שאין לשום דבר מזה שום אפשרות ממשית אי פעם לקרות.
כשהעולם כל כך מסוכן, כל כך בלתי הוגן ורווי בעיות, הרבה יותר הגיוני מלנסות לפתור את אינספור הבעיות שבו על מנת שזה יהיה מוצדק ליצור אנשים בתוכו, זה פשוט לוותר על הרצון הזה.