אבל עבור רבים היא לא. מה אם הילדים שלכם ירגישו אחרת? מה אם הם ימצאו את החיים קשים מידי ולא יבינו למה הם צריכים לשאת את כל הקשיים האלו? הסבל שלהם יהיה באשמתיכם. ויש הרבה אנשים שהחיים של גרועים בעיניהם והם היו מעדיפים לא להיווצר. יש המון אנשים אומללים או שעוברים שלבים מאד מאמללים בחיים ששום הנאה לא שווה אותם. והסיכוי ליצור מישהו שעבורו ההנאות לא שוות את הסבל מתחדש בכל פעם שיוצרים מישהו. אף פעם אין לדעת מה תהיה התוצאה של יצירת אדם. אף פעם אי אפשר לדעת האם מי שתיווצר תהיה מרוצה מחייה או תהיה אומללה או תהיה סתם עוד מישהי שמעבירה את החיים האלו איכשהו. כלומר בטענה הזו מקופלת הסכמה לכך שיהיו מי שישלמו מחיר אישי יקר מאד. וזאת למרות שאף אחד לא ישלם שום מחיר על הנאות שלא יחווה אם לא יתקיים.
האם מותר להקריב את כל אלו שעבורם ההנאות לא שוות את סבלם? האם זה מוצדק מוסרית ליצור המון אנשים בידיעה מראש שחלק יהיו אומללים גם אם השאר יהיו מאושרים (מה שכמובן לא נכון כי כמה אנשים באמת מאושרים יש אם בכלל?) כשאין סיבה ובטח לא הכרח ליצור אף אחד מהם, ושאף אחד מהם לא יפגע אם נחליט לא ליצור אותם?
הרי אם נהפוך את הניסוח נקבל עמדה שלא יהיה נוח לאף אדם הגון להצהיר עליה. אם במקום לטעון שרבייה היא מוצדקת מוסרית כי עבור רוב האנשים ההנאות גוברות על הסבל, נטען שרבייה מוצדקת מוסרית למרות שעבור חלק מהאנשים הסבל גובר על ההנאות, קשה להאמין שאנשים מוסריים יקבלו את זה. אנשים מוסריים לא חושבים שזה מוצדק להקריב אנשים בשביל הנאות של אחרים. בטח לא כשהחיים של אף אחת לא הכרחיים. אף אחת לא חייבת לייצר אף אחד. כולם מייצרים אחרים כי הם רוצים או כי הם נכנעו ללחצי החברה, ללחצי בני הזוג שלהם, ללחצי ההורים שלהם שרוצים נכדים, לנורמות, למה שהם מאמינים שהוא תכתיב דתי או לאומי, או שפשוט לא חשבו על זה בכלל אלא כי זה מה שמקובל ונורמטיבי, פשוט כי ככה זה, זה משהו שפשוט עושים בשלב מסויים בחיים. נולדים, הולכים לגן, לבית ספר, בארץ מתגייסים לצבא, עושים טיול, לומדים או מוצאים עבודה, מוצאים בני זוג, מתחתנים, מולידים ילדים, מזדקנים ומתים. לכן, להחליט להתרבות למרות שברמה הכללית, כלומר אם לוקחים בחשבון את סך כל האנשים שיתרבו זה בודאות ליצור אומללות, זה בלתי מוסרי. קרוב לודאי גם בעיני אלו שחושבים שהם תומכים ברבייה, אבל פשוט מעולם לא באמת חשבו על זה ככה, או בכלל.
העקרון המוסרי בהקשר הזה מאד פשוט: מי שמוצא את חייו לא ראויים נפגע מכך שהם נכפו עליו ואילו אף אחד לא נפגע מחיים שמעולם לא חווה. לכן תמיד נכון להמנע מליצור חיים שהרי אף פעם לא נדע האם התוצאה של יצירת חיים תהיה אדם שחש שחייו אינם ראויים, ואנחנו יודעים שתמיד התוצאה של המנעות מיצירת חיים היא שאף אחד לא ייפגע. המנעות מהתרבות תמנע את האומללות של מי שיהיה אומלל, והיא לא תפגע במי שהיה מאושר לו היה קיים.
לכן זה לא נכון שרבייה היא מוצדקת מוסרית מכיוון שעבור רוב האנשים ההנאות שוות את הסבל, אלא שרבייה איננה מוצדקת מוסרית מכיוון שעבור חלק מהאנשים ההנאות לא שוות את הסבל.