יש המון סבל בעולם. אין שום סיבה לייצר עוד אנשים שיזדקקו לעוד משאבים, זמן ותשומת לב. אנחנו בעד לטפל בבעיות שכבר קיימות, באלו שצריכים אותנו כי הם כבר קיימים במקום ליצור אנשים חדשים שיצטרכו אותנו ולכן לא נוכל לפנות לכל אלו שכבר צריכים אותנו עכשיו כי הם כבר קיימים. זה לא הגיוני ליצור עוד צרכים כשכבר יש כל כך הרבה. ולעשות את זה רק כי אנחנו רוצים זה אנוכי.
אנחנו קוראים לאנשים לקבל החלטות על בסיס מוסרי ולא על בסיס אנוכי. וזה אומר לתת קדימות למי שכבר צריך אותנו על פני מי שלא קיים ולכן לא צריך שום דבר.
כבר מזמן הגיע הזמן להכיר במציאות המרה שהיא שבעיות לא הולכות להפתר בקרוב ושככל הנראה חדשות צפויות להופיע. משחר ההיסטוריה ועד עכשיו, קמו עשרות אלפי יוזמות, חקיקות, ארגונים ומוסדות לשינוי ולתיקון שלל עוולות בכל העולם. מעט מאד אם בכלל מאותן בעיות שעל מנת לטפל בהן הוקמו היוזמות האלו נפתרו.
כמובן שמה שאנחנו אומרים זה לא שצריך להרים מולן ידיים, אלא בדיוק להיפך. צריך להקדיש את כל המשאבים הזמינים שלנו על מנת לפתור אותן, במקום להתרבות שזו בעצם החלטה להשקיע כמעט את כל משאבינו במשהו שלא דרש שום דבר טרם החלטתינו, וסביר להניח שתרם להנצחת בעיות רבות בעולם. הגיע הזמן להכיר בכך שרבייה היא חלק מהבעיה ובשתי דרכים מרכזיות: דרך הפניית משאבים במקום לבעיות קיימות לבעיות חדשות שנוצרו בדיוק בגלל רבייה, ודרך יצירת עוד מי שיהיו פגיעים לשלל הבעיות בעולם ויקחו חלק בהגדלת והנצחת שלל הבעיות בעולם. רבייה זה ליצור עוד קורבנות של עולם אכזרי ופוגעני ועוד מקרבנים בעולם אכזרי ופוגעני. זה שרבייה היא מעשה טבעי והחלטה כל כך מקובלת ופופולרית בעולם לא משנה עובדה זו. ועד שלא נכיר באחד המקורות המרכזיים של הבעיות בעולם בטח לא נוכל לשפר אותו.
אנחנו מבקשים מאנשים לחשוב מחדש על נושא הרבייה. רוב האנשים מתרבים מבלי להקדיש לכך כל מחשבה. זאת למרות שזו ההחלטה הקריטית ביותר בחיים של מי שהם ייצרו.
אנחנו לא אומרים לאף אחד מה לעשות. אנחנו מבקשים מאנשים לוותר על הרצון שלהם ליצור אנשים חדשים ולשקול חלופות כמו אימוץ ילדים, אימוץ כלבים או חתולים, חיים במבנים קהילתיים לא בהכרח משפחתיים וכ”ו. אנחנו קוראים לנירמול הבחירה לא להתרבות ומסיבות מוסריות. נירמול העמדה שמתנגדת ליצירת אנשים חדשים.